Predatory Fleas, Sterile Flies, and the Settlers

Abstract

In this essay, I follow predatory fleas, sterile flies, and other insects, as well as farmers, across the Arava/Arabah, an arid desert region in southern Israel/Palestine, south of the Dead Sea, marked by harsh environmental conditions. Following a four-year ethnographic study, I examine the ecological and political impacts of Zionist settlement in the area and the fluidity of definitions of alien/native species. I use the term agricultural infrastructure to describe the network of connections that make agriculture possible—wells, pipes, and “beneficial” insects—as part of a theoretical framework that integrates both the human and non-human in the Anthropocene era, while also examining the challenges posed by environmental and agricultural transformation. Agricultural infrastructure is shown in this piece as a political enterprise: it establishes hierarchical boundaries between communities and strengthens land control while maintaining and establishing boundaries between humans and non-humans, often resulting in compounding ecological harm. Yet the use of the term agricultural infrastructure within a given context of settler colonialism contributes a more nuanced approach than dichotomous contrasts between alien versus native, settler versus local. תקציר במאמר זה אני עוקב אחר פרעושים טורפים, זבובים מעוקרים וחרקים אחרים, כמו גם אחרי החקלאים עצמם, ברחבי הערבה, אזור מדברי צחיח בדרום ישראל/פלסטין, דרומית לים המלח, המאופיין בתנאי סביבה קשים. בעזרת מחקר אתנוגרפי בן ארבע שנים, אני בוחן את ההשפעות האקולוגיות והפוליטיות של ההתיישבות באזור ואת נזילות ההגדרות של מינים זרים/ילידים. אני משתמש במונח “תשתית חקלאית” כדי לתאר את רשת הקשרים המאפשרים חקלאות - קידוחים, צינורות וחרקים “מועילים” - כחלק ממסגרת תיאורטית המשלבת הן את האנושי והן את הלא אנושי בעידן האנתרופוקן, יחד עם בחינת האתגרים שמציבים השינוי הסביבתי והחקלאי. “תשתית חקלאית” מוצגת במאמר זה כמפעל פוליטי: היא קובעת גבולות היררכיים בין קהילות ומחזקת את השליטה בקרקע תוך שמירה וביסוס של גבולות אנושיים והלא אנושיים, מה שגורם לרוב לפגיעה אקולוגית מורכבת. אך השימוש ב”תשתית חקלאית” בהקשר נתון של קולוניאליזם התיישבותי מאפשר גישה יותר ניואנסית מאשר ניגודים דיכוטומיים כמו זר מול יליד, או מתיישב מול מקומי.